פרק רביעי 120 שהגשמתן בסופו של דבר ( לפי התאוריה הפוליטית המודרנית ) היא תכלית קיומה : שמירה על הסדר, על הביטחון ועל השלום הציבורי ויצירת מסגרת שתגן על חייהם של אזרחיה ועל כבודם וחירויותיהם, מסגרת שיוכלו לקדם בה את אושרם ולהביע את ריבונותם, כלומר את היותם בני אנוש חופשיים ותבוניים שאחראים לחייהם . ללא קיומו של מרכז ריבוני שיבטיח את היציבות ואת השלום בחברה, הדיבורים על חברה צודקת שמכבדת גם את כבודם ואת ריבונותם של הפרטים המרכיבים אותה, הם במידה רבה דיבורים ריקים . אפילו תורת המדינה הליברלית, המקדשת את הפרט ואת חירויותיו, חייבת להכיר בקיומו של מרכז מרות ריבוני, גם אם היא רואה במדינה רע הכרחי . קל וחומר תפיסה רפובליקנית כמו הממלכתיות, הרואה במרחב ציבורי פעיל והוגן תנאי לקיומם של חיים אנושיים, חופשיים ומשמעותיים . כמו שכבר ציינתי בפרק הראשון, רעיון הריבונות קדם לתורת המדינה הליברלית גם מבחינה היסטורית . לעומת הליברליזם, שהתפתח רק בסוף המאה השבע עשרה, נולד רעיון הריבונות באירופה עוד בראשית העת החדשה וביקש להבטיח סדר, יציבות וביטחון לחברה האירופית שנקרעה אז במאבקים פוליטיים וחברתיים ובמלחמות...
אל הספר