2. פולמוס הממלכתיות כ'סכסוך גבולות' בין המדינה למרכזי סמכות משניים

פרק שלישי 104 דן הורביץ ומשה ליסק עמדו על כך שלהקמת המדינה היו שלוש תוצאות פוליטיות-מבניות ברורות ומיָדיות : ראשית, הורחבה תחולת המרות של המרכז הריבוני ; שנית, הורחבו תחומי הפעילות של המרכז הריבוני לתחומים שהוא לא עסק בהם בתקופת היישוב ( למשל ניהול מערכת משפט ) ; ושלישית, תוחמה מחדש מרותו של המרכז הריבוני והוסדרו מחדש יחסיו עם מרכזי המשנה הפוליטיים- תנועתיים . 25 הקמת המדינה הביאה קודם כול להרחבת תחולת מרותו הפוליטית של המרכז הריבוני בחברה הישראלית . אף על פי שבתקופת היישוב נהנו המוסדות הלאומיים מלגיטימציה רחבה של החברה היישובית ואף על פי שהם הפעילו מרות פוליטית יעילה ורחבה, ברור שמרות זו הייתה מוגבלת בשל השלטון הבריטי . לעומת זאת, משהוקמה מדינת ישראל חלה כמובן מרותה הפוליטית במלואה על כל מי שנמצא בשטח אשר בשליטתה . מרותה של המדינה חלה עתה גם על קבוצות שלא סרו למרותן של רשויות היישוב היהודי המאורגן בתקופת המנדט, כגון החרדים, ה'פורשים' או תושביה הערבים של פלסטינה, שנהיו אזרחי מדינת ישראל . יתר על כן, מרות זו חלה על האוכלוסייה כולה, גם אם כמה מהקבוצות שצוינו לעיל ( או קבוצות אחרות ) ראו ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב