פרק שלישי ממלכתיות, וולונטריזם ואטטיזם: על מה באמת נסב פולמוס הממלכתיות?

פרק שלישי 90 שבמדינה . המשמעויות השונות שהשתרשו בדיון הפוליטי הישראלי מבטאות קודם כול מתח יסודי הקיים בבסיס רעיון המדינה בעת החדשה . מתח זה נובע מהיותה של המדינה שילוב של כוח וערך ( נורמה ) . המדינה המודרנית ריבונית במובן זה שהיא בעלת המונופול על הפעלת כוח לגיטימי בחברה נתונה ובמובן זה שהיא תובעת מאזרחיה נאמנות ראשונית אליה ודורשת להיות זירת ההכרעה הערכית העיקרית בחברה באמצעות המערכת הפוליטית, המשפט והמִנהל הציבורי שלה . עם זאת, ההגות הפוליטית המודרנית אינה רואה במדינה כוח בלבד, אלא גם ביטוי של ערכים הומניסטיים ופוליטיים עמוקים יותר, כגון חובתה של המדינה לפעול למען הכלל בשוויוניות ובצדק ולהיות מסגרת שתבטיח את הפרט, את כבודו ואת ריבונותו, כלומר את היותו של הפרט בן חורין בעל תודעת עצמאות שאחראי לחייו ולעתידו . אם כן, הביטוי 'ממלכתיות' מבטא הן את הפן הכוחני של המדינה הריבונית — עליונות, קדימות, מונופול על הכוח בחברה ; והן את הפן הערכי של המדינה המודרנית — חובתה לייצג את האינטרס הכללי ולהגן על אזרחיה ועל כבודם וריבונותם . כך למשל הכותרת 'צבא ממלכתי' מסמנת לא רק את כוחה של המדינה הריבונית, ...  אל הספר