חלק שני מרעיון למעשה: הממלכתיות עם הקמת המדינה

פרק שלישי 86 ממלכתיות, וולונטריזם ואטטיזם 87 חלק זה עוסק בקורותיו של רעיון הממלכתיות עם הקמת המדינה ובפולמוס שנקשר בשמו בשנותיה הראשונות . המעבר מיישוב למדינה העמיד מטבע הדברים במרכז הדיון הפוליטי את סוגיית הריבונות, כלומר את השאלות הפוליטיות, החברתיות והערכיות הנובעות מהקמת המרכז הריבוני החדש . בשל היות הממלכתיות רעיון העוסק במדינה הריבונית ובתודעת הריבונות של אזרחיה ובשל מעמדו החשוב של בן-גוריון כמנהיגהּ המכונן של המדינה והעובדה שעשה את הממלכתיות עיקרון מנחה במדיניותו כראש ממשלה, ברי שעם קבלת העצמאות היו הביטויים 'ממלכתי' ו'ממלכתיות' למונחים מרכזיים בדיון הציבורי ולמוקד של ויכוח פוליטי וחברתי . עניינו של ויכוח זה היה תחומי האחריות הלגיטימיים של המדינה הריבונית ויחסיה עם מרכזי כוח ( או סמכות ) פוליטיים מִשניים בחברה . בין המאבקים החקוקים בזיכרון הקולקטיבי הישראלי בקשר לממלכתיות אפשר לציין את המאבקים לפירוק המחתרות ולהקמת צה"ל, המאבקים לביטול ה'זרמים' בחינוך ולכינון החינוך הממלכתי, מאבקיה של המדינה למנוע את מה שנראה לה כ'חתרנות פוליטית-תנועתית' בארגוני עובדים ( בעיקר שבירתה הכוחנית של ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב