א. התפנית במחשבתו של בן־גוריון

מציונות לממלכתיות 73 ריבונות יהודית בכל חלקי ארץ ישראל, אולם דוניץ כבר הראה שעל אף היפוך סדר השלבים של ההגשמה הציונית שהאמין בו בן-גוריון עד אז, תמיכתו בהקמת מדינה עצמאית בסוף שנות השלושים נבעה לא משינוי האידאולוגיה הבסיסית שלו אלא למעשה מהתאמתן של דרכי הגשמתה לצורכי המציאות . דוניץ אף הדגיש — בצדק — כי הצורך של בן-גוריון לשנות את דרכי הגשמתה של הציונות התעורר לא משום שטפחה המציאות על פניהן של הערכותיו הציוניות אלא דווקא משום שאימתה אותן בעָצמה ובטרגיות . 67 בוויכוחים על החלוקה ועל הקמת מדינה שהתחוללו מאז פורסמו החלטות ועדת פיל הדגיש בן-גוריון כי אינו זונח את האידאל הציוני הגדול אלא אך מתחיל שלב חדש בהגשמתו, שלב שנכפה על התנועה הציונית, ובייחוד על תנועת הפועלים העברית, אשר האמינה עד אז בציונות קונסטרוקטיבית, כלומר ביצירת רוב יהודי ותשתית חברתית, כלכלית, אזרחית ותרבותית בארץ . את השלב החדש הזה בהגשמת הציונות הוא הצדיק משתי סיבות : השתנות הנסיבות הבין-לאומיות והצורך בשימור הציונות . 68 הסיבה הראשונה, שחייבה לדעת בן-גוריון הקמת מדינה לאלתר, עניינה הנסיבות הבין-לאומיות : הסכמתה ( גם אם הזמ...  אל הספר