פרק ראשון מרוסית לעברית: על מקורותיה הלשוניים של המילה 'ממלכתיות'

פרק ראשון 26 המילה 'ממלכתיות' מזוהה עם דוד בן-גוריון . אכן, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל הוא שטבע את הביטוי והחדירו לשיח הפוליטי של היישוב, שינה במשך השנים את משמעותו ועשה אותו לבסוף עיקרון מנחה במדיניותו כמנהיג פוליטי . על כן, כדי להבין את משמעותה המורכבת של המילה יש לחקור ולמצוא את שורשי הביטוי במחשבתו של בן-גוריון . בפרק זה אני מבקש להתרכז במקורות האטימולוגיים של המונח 'ממלכתיות' ובהיסטוריה האינטלקטואלית שלו . מבנה הפרק יהיה כדלקמן : ראשית, אראה שהמילה 'ממלכתיות' לא נוצרה כדי לקשור בתודעה הציבורית הישראלית את מדינת ישראל הצעירה לממלכות העבריות המקראיות או החשמונאיות, אלא שבן-גוריון תרגם שם התואר 'ממלכתי' מרוסית עוד בראשית המאה העשרים, ללא כל קשר למדינת היהודים הנכספת וליחס שלה להיסטוריה העברית הקדומה . בהמשך הדברים אקשור את הביטוי הרוסי המקורי לתפיסת המדינה של בן-גוריון, ולבסוף אעמוד על ההתפתחות שחלה בשלהי שנות השלושים במובנו של שם התואר 'ממלכתי' משם תואר גרֵדא למונח ערכי ( נורמטיבי ) בעל משמעות פוליטית מורכבת הרבה יותר . באופן מוזר, קשה למצוא מחקרים שהתחקו אחר מקורותיה הלשוניים...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב