מבוא

מבוא 2 עסקה בתפיסותיו החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות-אזרחיות, המשפטיות והאחרות . מתמיה ככל שהדבר יישמע, אין אפילו מונוגרפיה מקיפה המנתחת לעומק את תפיסת עולמו הציונית כל חייו הפוליטיים . קיים כמובן מספר מצומצם של מחקרים חשובים שדנים במחשבתו של בן-גוריון ואף ברעיון הממלכתיות, 3 אך אלה אינם עוסקים עיסוק מקיף ומסודר בהיבטיה השונים של תפיסתו הממלכתית בעת כהונתו כראש ממשלה ובקשר של תפיסה זו למדיניותו ולמחשבתו הכללית . מטרתי בספר זה למלא מעט את החסר ולדון ברעיונות המדינה, הדמוקרטיה, האזרחות והמשפט המגולמים בממלכתיות הבן-גוריונית . ממצאיי בספר נגזרים משלוש טענות יסוד תאורטיות-מתודולוגיות . הראשונה היא כי בן-גוריון היה לא פוליטיקאי פרגמטיסט גרֵדא שהכפיף את מחשבתו לעשייה הפוליטית, אלא מנהיג בעל מערכת ברורה של תפיסות ואמונות, והוא הונע על ידה . בן-גוריון לא היה כמובן הוגה דעות או פילוסוף פוליטי בעל משנה סדורה ומגובשת, וברור כי מחשבתו השתנתה לפי הנסיבות ואילוצי המציאות, ואף על פי כן אפשר בהחלט לאתר קווי מחשבה ועקרונות שנכחו במחשבתו ובמדיניותו כל תקופת פעילותו הפוליטית . טענתי השנייה היא שלבן-גוריון...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב