פרק שמיני החזית התרבותית – זירה לוויכוח

172 אנשי האתמול 52 למרות השינוי, מצבה הכלכלי של ההוצאה הקהל הרחב על טעמיו השונים . לא השתפר . המערכת פנתה שוב ושוב למוסדות הקיבוץ הארצי לקבל סיוע 53 אך לא הגיעה עזרה סדירה . דוד הנגבי התלונן רבות על הציפייה של כלכלי, הקיבוץ הארצי מספרית פועלים שתהיה עצמאית מבחינה כלכלית, למרות 54 היותה מחויבת להוצאת ספרים לא רווחיים משיקולים פנימיים של התנועה . בסוף שנת 1966 הגיע גירעון ספרית פועלים לכשני מיליון ל״י, והיא 55 בתחילת 1967 דן הוועד הפועל של הקיבוץ עמדה בפני סכנת סגירה . הארצי בהמשך דרכה של ההוצאה . הברֵרה הייתה אחת משתיים : אימוץ ההוצאה על ידי הקיבוץ הארצי והפיכתה לאחת ממחלקות התנועה ( תמורת חילוצה מבעיותיה הכספיות ) , או איחודה עם ההוצאה ההסתדרותית עם עובד, שהביעה בכך התעניינות . משמעות הברֵרה הראשונה הייתה כי מערכת ההוצאה לא תהיה עצמאית אלא תסתייע במזכירות הקיבוץ הארצי ( במערכת ידעו זאת ותמכו באפשרות זו ) ; משמעות הברֵרה השנייה הייתה אבדן הזהות הפוליטית והרעיונית של ההוצאה לאור . חילוקי הדעות בישיבות הוועד הפועל נגעו לשאלה אם יש הצדקה לקיומה של הוצאת ספרים נפרדת לקיבוץ 56 הארצי בעידן של...  אל הספר