פרק שביעי — מה יש לה להגיד?

322 | סירוב הסירוב המצפוני של צעירות חילוניות בישראל את עוקצו, הפקיע את 2 נִרְאוּתו ואת קולו וגזר עליהן דִּמְמת-אנונימיות . זכותן הייחודית של נשים לחופש מצפון, כותבת נויה רימלט, נהפכה גם למכשול בדרכן של סרבניות מצפון שרצו להפוך את הסירוב המצפוני שלהן למעשה ציבורי . "הציבוריות וההכרה הנלווית אליה נשללו מהנשים הסרבניות, שכן המבנה המשפטי הנפרד שבמסגרתו נאכפה הזכות הנשית 3 כך, הביא להדרתו למעשה של 'קול' המצפון הנשי מהספֶרה הציבורית . " שעה שחבריהן הסרבנים של סרבניות המצפון, שגדלו ובגרו יחד אל תוך הכיבוש כבר הָחֵל משנות השבעים וליבְּנוּאת השקפותיהם ומצפונם בצִלו, נשפטו ונכלאו במשך השנים על סירובם לשרת בשטחים שמעבר לקו הירוק ונעשו בעצם ישיבתם בכלא ל"גיבורי" הסירוב, חברותיהם לסירוב הופְטְרוּבקלילות יחסית מחובת הגיוס, ונידונו לכל היותר לתפקידי המשנה 4 במשך השנים היוהמסורתיים של "עזר כנגד" או "להקת מעודדות" . סרבניות שקטות-בעל-כורחן אלה הנוסעות הסמויות של ההיסטוריה של סרבנות המצפון בישראל . במהלך הספר אמנם מוזכרות, אם גם בחטף, לא מעט נשים, אימהות, בנות זוג או חברות-לדרך, אבל תמיד ביחס ובהקשר לס...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד