פרק שלישי: אנטי־ליברליזם ועיוות זיכרון השואה

52 | יהודה באואר לתמיכה של רוב הבוחרים הפולנים . היו פוגרומים ביהודים ( החלו בצורה קיצונית עם הפוגרום בעיר - עיירה פשיטיק, במרץ 1936 ) , ואלה התפשטו ברחבי המדינה . חרם על חנויות יהודיות, אווירת פוגרום באוניברסיטאות, אפליה בוטה בחיי הכלכלה ועוד, הצביעו על כך שהישארותם של יהודים בפולין איננה אפשרית, אבל גם אין לאן לברוח : העולם היה סגור, ולאחר 1935 גם העלייה לארץ ישראל נחסמה במידה רבה על ידי המדיניות הפרו - ערבית הבריטית . בתוך כך התחזק בקרב היהודים "הבוּנד" ( אלגמיינער יידישער ארבעטערבונד ) , מפלגה סוציאליסטית, אנטי - ציונית ואנטי - דתית . בבחירות פנימיות בקהילות היהודיות בסוף 1938 וראשית 1939 קיבל "הבונד" כ - % 38 מהקולות, בעוד הציונים, המפולגים בינם לבין עצמם, זכו לכ - % ,35 והדתיים - חרדים מ"אגודת ישראל" וארגונים שומרי דת אחרים קיבלו % 23 . עם פרוץ המשבר ביחסים בין גרמניה לפולין בראשית 1939 נחלשה הרדיפה האנטישמית, ועד לכיבוש הארץ על ידי הגרמנים התקיימו יחסים סבירים עד ידידותיים בין פולנים ליהודים, לנוכח העמידה מול איום משותף . בתקופה הראשונה של הכיבוש הגרמני, עד לפלישה לברית המועצות ...  אל הספר