פרק שני: על ליברליזם או ליברליות

14 | יהודה באואר בהקשרים של ליברליזם כפי שתואר כאן, החלוקה המקובלת בין ימין, מרכז ושמאל פוליטיים אמנם תקפה, עדיין, במספר מקומות ( חלקית גם בישראל למשל ) , אבל היא מאבדת את תוקפה במידה הולכת וגוברת . אמנם במדינות דמוקרטיות פחות או יותר קיים הבדל של גישה בין נציגי ציבורים שונים ובין גישות שונות לפי אינטרסים מעמדיים, אבל מתבלטת יותר ויותר העובדה שימין, מרכז ושמאל דמוקרטיים מחויבים במידה כזאת או אחרת לעקרונות של ליברליזם ששורטטו זה עתה . בראש המחנה הליברלי באירופה עומדת, בעת כתיבת דברים אלה, אנגֶלה מֶרקל, מנהיגת מפלגה שמרנית . אותו הדבר ניתן לומר על הנהגתה של תֶרזה מֵיי, מנהיגת השמרנים בבריטניה ( נכון ל - 2018 ) , וכך יהיה גם אם היא תוחלף בשמרן או שמרנית אחרים . בראש הפירמידה בצרפת עמד עד עתה ראש מפלגה סוציאליסטית, והוא הוחלף על ידי נציג של מרכז מתון, למרות הפופולריות של החזית הלאומית הימנית הקיצונית . אוסטרליה מונהגת, זמנית לפחות, על ידי ראש מפלגה שמרנית . קנדה, לעומת זאת, על ידי איש השמאל הליברלי, הסוציאל - דמוקרטי למעשה, ג'סטין טרוּדוֹ . האופוזיציה העיקרית בכל המדינות האלה, ובמדינות נוס...  אל הספר