238 | הילד בקצה העיפרון | דפנה ילון איור 115 הכותבת היא נערה ימנית בת 13 המתמודדת עם אנורקסיה . היא כותבת באחיזת קרס ( ראו בהמשך ) , כשהמחברת מסובבת ב - 90 מעלות נגד כיוון השעון, כמתואר באיור . הזרוע "עוטפת" את המחברת והגוף רכון מעליה . בגלל תנוחה מעוותת זו הנערה סובלת מכאבים בצוואר ובגב . עשר שנים אחר כך, אחרי שהחלימה מהפרעת האכילה, היא באה לייעוץ לקראת לימודים אקדמיים . היא עדיין כותבת בתנוחה מכאיבה זו ומעוניינת להקל על מאמצי הכתיבה לקראת הלימודים . הוצע לה להתחיל טיפול לשינוי התנוחה והיא שמחה לקראתו, עד שהתברר לה שהטיפול יביא לשינוי בכתב ידה, ולכך התנגדה קשות . התנוחה המגוננת על הכתוב יכולה לאותת במקרה זה גם על ההגנתיות היתרה ועל מעטה החשאיות שמאחוריו היא מסתתרת . בדומה לילד שמסתיר את מחברתו מעיני חבר שמנסה להעתיק ממנו בבחינה, היא מגלה אי אמון בזולת, פחד מחשיפה ואולי ניסיון לשלוט בכל מחיר בדברים שבהם אין כל סיכוי לשלוט . רישום יעיל ונוח של הקווים ובפרט של הצורות הקשתיות מחייב אחיזה תקינה של העיפרון ומנח דף נכון . בתנאים תקינים, המרפק ופרק היד משוחררים, ותנועתם החופשית גורמת להטיית צ...
אל הספר