138 | הילד בקצה העיפרון | דפנה ילון ולרכוש את היכולת לבצען אוטומטית גם בעיניים עצומות וללא הפניית קשב . לפיכך הקינסתזיה חיונית בלימוד תנועות חדשות, ובעיקר אלה מביניהן שבעתיד יהיו אוטומטיות, ובהן התלבשות וכתיבה . הכותב מפתח תוכנית קינסתטית מנטלית המאפשרת לו לתכנן את התנועה . כמו כן מתקיים משוב קינסתטי מתמשך, והודות לו חלים פיקוח על הביצוע, איתור הטעויות ותיקונן . כשתהליך הכתיבה תקין, נקלט ברציפות מידע מהאצבעות על מיקומו של כלי הכתיבה . המידע הזה מועבר למוח, ולאחר ניתוחו נשלח משוב לאצבעות, המאפשר לווסת ולתאם את המשך התנועה, להעריך טעויות ולספק נקודות התייחסות לשם חזרה על הפעילות המוטורית . המשוב הזה מאוחסן בזיכרון כתבנית קינסתטית משופרת, המאפשרת חזרה על התנועה ( ארז ופרוש, 1999 ) . ההתבססות על תבנית זו בִּמקום על המשוב החזותי ועל העיבוד הקוגניטיבי המודע המתקיימים בראשית הכתיבה ( בשלב הקדם - קליגרפי ) , היא תהליך ספונטני ומהיר מאוד, המייעל את הבקרה על הכתיבה . ככל שמיומנות הכתיבה משתכללת, כך מצטמצם תפקיד המשוב הקינסתטי בבקרת התנועה לכדי ערוץ דיווח ( 2014 Subasi, ) . לקות פרופריוספטיבית מח...
אל הספר