38 | הילד בקצה העיפרון | דפנה ילון הדרך להתאים את הגירוי לילד, כך שתיווצר סכמה שמעבר לייצוג הקונקרטי, אל התחום המופשט והמכליל . כל למידה מתווכת חייבת להתרחש על בסיס כוונה של המבוגר, העברת הכוונה הזו לילד, והדדיות שבה הילד נענה ואף פונה למתווך ( פוירשטיין ורנד, 1998 ) . בהתאם לשיטתו, התיווך האורייני אמור לכלול "תיווך לטרנסצנדנטיוּת", כלומר תיווך כלליה של השפה הכתובה שמעבר לביצועה הטכני, באופן שמעורר בילד צורך להבין את עקרונותיה . כך מוכללת חוויית האינטראקציה המסוימת ללמידה נרחבת שמעבר לסיטואציה ולסיפוק המיידי . נוסף על כך נדרש "תיווך למשמעות", שבו המבוגר מוסיף בהתלהבותו מטען רגשי וערכי ללמידה וקושר אותה לחיי הילד כבעלת ערך עבורו בתחום התרבותי, המוסרי או החברתי . הדבר ידחוף את הילד לחפש בכוחות עצמו משמעות לשפה הכתובה : לנסות לפענח מילים, לשיים אותיות, להסביר תופעות שהוא חווה . יעילות התיווך האורייני נקבעת לפי מידת השימוש ברכיבים אלה ( ארם, 2002 ) . על מפתחי תוכניות הלימוד לגיל הרך והגננות לשלב עקרונות פדגוגיים אלה עם הממצאים המחקריים על חשיבותם של ניצני האוריינות שיפורטו להלן . במחקרי הד...
אל הספר