בין ׳קשה לספר את החוויה הכאובה הזו׳ ובין ׳אנחנו כאן בדימונה עשינו את הציונות׳: משא־ומתן בין־דורי במשפחה דימונאית

0 | פרק שלישי אשכנזית, יש לי ילדים, נכד . עובדה שאצלי הקיבוץ גלויות כבר אצלי . יש לי [ ] נכדים הודים, יש לי אשכנזים יש לי זה . . . אז כך שאני מזדהה עם הישראלי הגאה, נגמרה התקופה הזאת . . . לא, אבל אני אף פעם לא הרגשתי את זה . נכון, אני לא זלזלתי בתקופה שהייתי אלג׳יראי ונולדתי באלג׳יריה . עד היום אני יושב באינטרנט במסנג׳ר ומדבר עם ערבים מהעיר שלי, לא תאמיני . אפילו תמונות מחזור של בית ספר איפה שהייתי שם הראו לי כדי שאני [ ] אזהה אותם אחד אחד, סימנו לי אותם . ואני יושב ומדבר איתם יחד עם הבן הקטן שלי . א׳ : איך אתם מתַקשרים ? באיזו שפה ? ר׳ : אנחנו מדברים גם צרפתית וגם ערבית . ערבית ידעתי, זה לא ערבית כמו שמדוברת פה בארץ, זו ערבית אלג׳יראית, זו ערבית אחרת . תראי, גם הערבים האלו של אלג׳יריה זה לא ערבים כמו הסגנון הזה של הערבים הפלסטינים . אלו אנשים שגדלנו אתם, חיינו אתם . אני למשל הייתי בכיתות אתם בבית-ספר, אפשר להגיד היה עשרים אחוז יהודים, חמישים - שישים אחוז ערבים, והשאר נוצרים . הנוצרים שנאו אותנו היהודים . היו קוראים לנו 6 [ ׳פייד נואר׳ צרפתית : שנאו אותנו . מי , ] pieds noirs רגליים ש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב