׳מעֵין מעברה, אבל קצת יותר מתוכננת׳: קריאה בזיכרונותיו של אמנון זעיר (רודי) על ראשית ירוחם

| קריאה בספרות תיעודית של ותיקי עיירות הפיתוח בדרום על הפרק תכנית להקים עיר בנגב, במדבר, באזור שומם המהווה מעבר למסתננים ומבריחים מרצועת עזה לירדן, ומוכרחים לשים לזה קץ . יש להקים באזור נקודה וליישב בה עולים . תבחר מה משתי הברירות נראית בעיניך . אמרתי כמובן שאני רוצה את הנגב . הוא אמר, ידעתי . תחילה ערכנו סיור באזור ואיתרנו את המקום . לא היה שם שוב דבר, לא דרך, לא כביש, רק בור מים שנקרא בפי הערבים ביר-רחמה, באר הרחמים, הבאר שראתה הגר כשהלכה עם בנה ישמעאל הגווע בצמא במדבר . באר אשר המציא להם אלוהים ברחמיו והשקה במימיה את הילד, אחרי שהגר כבר הניחה אותו מתחת לשיח שלא לראות במותו . מכאן בא לבאר הזו שמה ושם התל שמעליה – תל-ירוחם, עליו שכנו תושבי המדבר במשך דורות רבים ומצאו את מימיהם מאותה הבאר, העמיקו אותה, תיקנו את אבניה, ושמרו אותה עד ימינו . בחרנו את המקום על הגבעה ששולטת על כל הסביבה והלכנו לסוכנות, להם היתה יחידה מיוחדת להקמת צריפונים . אמרתי, נקים מחנה למאה וחמישים משפחות בתחילה, מעין מעברה, אבל קצת יותר מתוכננת . המקום הוא קשה, התנאים יהיו כאן קשים, נתכנן מעברה יותר יפה ומרווחת, מקום...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב