סיכום: זקני השבט אומרים את דבריהם על מפעל מושבי העולים בשנות הראשית של המדינה

| קריאה בספרות תיעודית של ותיקי המושבים הראשונים בדרום 4 ולעתים בחודשים הראשונים להגעת המתיישבים . ובאשר לנוף האנושי במקום, המתיישבים החדשים במושבים אינם עורכים כאמור מסעות היכרות אל מאהלי הבדואים, אינם תוהים על חייהם ועל זהותם של שכניהם המדבריים, אינם מתאמצים לדבר עמם ואינם מתעדים את סיפוריהם ואת אורחות חייהם של אנשי המדבר מימים ימימה . חוץ מבזיכרונותיו של אהרן אוזן, המתאר ברשימתו מעט מכל אלה, הבדואים אינם נזכרים בדבריהם של הוותיקים . במקומם נזכרים מעשי התנפלות ושוד על המושבים, שמבחינת הכותבים אין בהם הבחנה בין בדואים למסתננים מגבול מצרים או ממקומות אחרים . כמו כן, כאמור, אין בדברי המתיישבים מודעות מיוחדת לזהות הקודמת, הערבית, של מושבים כמו חצב ( מסמיה ) וכפר אחים ( קסטינה ) . ובאשר לשכנים יהודים, למעט מבדבריו של אוזן על המושב השכן תפרח, אין ברשימותיהם של ותיקי המושבים התייחסות לאחרים כלשהם, ערבים או יהודים, אנשי קיבוצים או אנשי מושבים מהסביבה הקרובה או הרחוקה יותר . משמע, גם במושבים ׳עם לבדד ישכון׳ ( במדבר כג, ט ) , כמו שתיאר 07 כאמור דניאל בן סימון את יישובי הדרום בהתמקדו בעיירותיו ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב