סיכום: קווים לדמותו של הבוקר הדרומי וליצירתו התיעודית על ראשית הקיבוץ במעבר מיישוב למדינה

84 | פרק ראשון מבטם הנגדי של הבדואים על היהודים שצצו בשכנותם – למעט זעיר פה זעיר שם הערות מפיהם על לבושן החושפני לדעתם של החלוצות – נעדר ככלל מן הספרות התיעודית הזאת . ובאשר ליחסיהם של המתיישבים עם ההנהגה היישובית, המכונה בספריהם ׳מוסדות׳ או ׳מרכז׳, יחסים אלה מצומצמים ועם זה מורכבים : לא תמיד כנים ולעתים מתוחים . המרכז אינו מכיר מקרוב את החיים בדרום, אינו מבין ואינו מכבד אותם, ועד מהרה גם הדרומיים לומדים כי לא ממנו תבוא הישועה . על כן, כמו בספרם של הזוג סנד אדמה ללא צל וכמו בספרו של יואל דה-מלאך מגבעות טוסקנה למרחבי הנגב , עם הזמן החלוצים הדרומיים הולכים ומתרחקים מבחינה מנטלית מהמרכז וממרותו אל עבר לקיחת אחריות ופיתוח עצמאות במקומם . הם לומדים וחיים את אדמתם ואת תנאיה מקרוב, והם ׳מְמַרְכְּזִים׳ את עצמם ואת חייהם הדרומיים בהתאם לנתונים הללו ולא לפי תכתיבי המרכז . ואולם אם ציפינו שכמשקל נגד לדלילות היחסים בין המתיישבים ובין שכניהם הבדואים ושולחיהם במרכז יהיו בספריהם מערכות יחסים ומשאים ומתנים בינם לבין עצמם או בינם ובין מתיישבים יהודים ביישובים סמוכים, נראה כי חוץ מבספרם הפוליפוני, מרובה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב