׳ידידוּת לא קונים׳: שכנים בשערי הנגב, אריה אפרת, דורות

6 | פרק ראשון הקרקע והחיים בקיבוץ דורות הועלו על הכתב לראשונה בספרי הילדים של עודד בצר, ביבר הארגמן ( 6 9 ) ו נא לא לדרוך על הדשא ( 969 ) . גם רפי כוכבי וראובן 6 עשור חיו בדורות וכתבו על כך בספריהם התיעודיים, אך בספרים אלה חוויית הקיבוץ חלקית בהשוואה לתקופות ולמקומות אחרים בחיי המחברים . שכנים בשערי הנגב ( 98 ) ו סיפורים מן השקיים ( 99 ) – שני ספריו של אריה אפרת ( יליד גרמניה, 8 9 – 007 ) – מתמקדים בחיי הקיבוץ בשנים הראשונות לאחר העלייה על הקרקע, בשכניו הבדואים, בחיים בנגב ובהמשגותיו של המחבר על כל אלה . כאן אתמקד בספרו המוקדם יותר של אפרת, שבו תיאורי החוויות ראשוניים יותר ומעובדים פחות מבספרו המאוחר יותר, שהוא תוצאה של ההתקבלות הטובה והעניין שעורר ספרו הראשון . שכנים בשערי הנגב נפרש לעיני קוראיו כמעין מקרא למפה, המובאת בראשית הספר, כך שכותרות פרקיו הן בעצם שמות מקומות בקיבוץ ובסביבתו, כגון ׳זנב הדרבן׳ או ׳הדרך לגן עדן׳ . חוץ מהמפה ומהסבריה הספר כולל גם העתקים של מסמכים, מכתבים וחומרים אחרים מתקופת הראשית של דורות, וכך הוא פורש באופן סיפורי, נרטיבי, ארכיון ממשי וּוירטואלי בעת ובעונה אחת...  אל הספר