היסטוריה של הדרום הישראלי בהקשר של המפעל הציוני וביקורתו

4 | מבוא כך בערים ובעיירות החדשות : אופקים, נתיבות, שדרות, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, קריית גת, קריית מלאכי, ערד ואילת . כל אלה היו יעדים ליישוב ולאכלוס על ידי 9 המוני העולים או המהגרים שזרמו אל המדינה הצעירה בשנותיה הראשונות . חוקרי ׳העלייה הגדולה׳ ומפעל ההתיישבות שבעקבותיה דוגמת דבורה הכהן, משה ליסק, אסתר מאיר-גליצנשטיין, ירון צור ואחרים מצביעים על כמה 0 מהתכונות ומהמגמות שאפיינו את תהליכי העלייה הזאת : בשל עלייה - הגירה המונית זו עלה מספרם של העולים - המהגרים על מספר הנמצאים ( גם הם לא לחלוטין ותיקים, שכן רובם הגיעו בעליות - הגירות ההמוניות – המבססות, במונחיו של גורני – של ההימלטות ממרכז אירופה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה ) . בתוך כך השתנה אופיו הדמוגרפי של היישוב מחברה שמורכבת ברובה מיוצאי אירופה לחברה שרבים ממנה יוצאי אסיה ואפריקה . התמודדותן 9 שאלת המינוח של זהות המגיעים ארצה וחוויית המעבר שלהם ממקומותיהם הקודמים זוכה בשנים האחרונות לדיונים רבים . היסטוריון העלייה השנייה גור אלרואי השתמש בספרו אימיגרנטים : ההגירה היהודית לארץ ישראל במונח ׳מהגרים׳ במטרה להדגיש את הצדדים הקשים, ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב