א . נמצא שיתוף כמעט מלא עם אוצר המילים של החטיבות האחרות שנבדקו ( כולן או חלקן ) : לשון המקרא , העברית של קומראן , לשון חכמים והארמית היהודית , כלומר אין לזהות בתמד " י ייחוד לקסיקלי וחידוש לקסיקלי של ממש . ממצא זה אינו מפתיע בהתחשב באופיו הספרותי של הקורפוס , שמטבעו אינו מושך אל חידוש ואל פואטיות , בקרבתו הגדולה לספרות חז " ל ( על כך להלן ) ובידוע לנו על חיותה המוגבלת של העברית בתקופה זו ( . ( 6 . 3 § ב . כמו בתחום הדקדוק התגלתה קרבה מובהקת בין תמד " י לבין לשון חכמים : פחות מ 10 אחוזים מן הערכים זרים ללשון חכמים , ואלה אינם עשויים מעור אחד ( ראו להלן ) . מנגד לא זוהתה קרבה מהותית בין תמד " י לעברית של קומראן ולעברית המקראית הקלאסית או המאוחרת . רבים מן הערכים המצויים גם בעברית של קומראן שימושם בה נדיר או מוגבל , כגון אבל , גנה , כבל , נטל , צריך , קים , ראוי . קבוצת הערכים הלא חז " ליים ( כמעט כולם מצויים במקרא ) מתמיינת לשתי קבוצות משנה : . 1 ערכים שאפשר להסבירם בהשפעת הארמית : בשל ( בארמית : בדיל ) . . 2 ערכים שיש לראותם שימוש עברי חי שאינו בלשון חכמים : מז ( = מיץ ) , מחוז ( = נמ...
אל הספר