כבר דובר בייחודם הלשוני של הטקסטים הפיוטיים האלה ( 6 . 1 § בסופו ) . באוצר מילותיהם בוודאי ובוודאי הם הולכים אחר העברית הספרותית , בעיקר מקרא ותפילה , ולא אחר לשון יום יום , ולכן ראוי לדון בעדותם הלקסיקלית הייחודית בנפרד . הערכים שלהלן מצויים בכל ניבי העברית הקדומה אלא אם כן צוין דבר אחר . א . ערכים המצויים גם בארמית היהודית שמות : ארץ [ בארמית : ארע ] , ברכה , ◦ טו ּב ◦ [ בלשון חכמים נדיר ] , מלך , ᶲ מעון ◦ [ בלשון התנאים רק במטבע השבועה " המעון הזה " ; בארמית נדיר ] , תקון = ] ◦ י ְסוד ( (; 4 . 10 . 24 § רק בלשון חכמים , בעיקר בצירוף " תיקון העולם " ] . פעלים : בחר ◦ [ בלשון התנאים נדיר מאוד ] , בירך , ◦ כ ָּ לה , [ 4 . 8 . 5 ]§ ◦ קידם ; 4 . 7 . 3 . 4 ]§ ◦ בקומראן נדיר ] , הרוה ◦ [ רק במקרא ובלשון האמוראים ( נדיר מאוד )] . ב . ערכים שאינם בארמית היהודית שמות : אחר ( ו ) ן [ 3 . 1 . 3 § ס " ק ו ; בארמית : אחרי ( י ) , בתריי , ◦[ גאוה [ רק במקרא ובלשון האמוראים ( נדיר )] , גד ( ו ) ל [ השורש קיים בארמית ] , זובל [ = זבול ( (; 2 . 1 . 1 § נדיר ומוגבל . 37 מאמר שברובדי העברית האחרים הוא ...
אל הספר