כבר נאמר שהגדרת טיפוס העברית המשתקף בתמד " י אינה פשוטה , ושהיא כרוכה בשאלות היסטוריות וספרותיות כבדות ( . ( 1 . 3 . 1 § יותר מכול חשוב להכיר בהשתלבותה הטבעית של העברית הזאת בניבי העברית האחרים וברצף העברית הקדומה . תעיד על כך התנהגותה בקטגוריות האלה למשל : אבדן החוככים הווילוניים ( , ( 3 . 2 § צמיחתן של תנועות פרוסתטיות ( , ( 3 . 12 § התמורות בתצורת המקור ( , ( 4 . 4 . 3 § נסיגת הסבילים הפנימיים ( , ( 4 . 5 . 1 § נטיית פועלי ע " י על דרך השלמים ( , ( 4 . 7 . 5 . 2 § דמותה הכללית של מערכת משקלי השם ( 4 . 10 . 43 § ס " ק ה ) , נסיגתה של מילת היחס אל ( , ( 4 . 12 . 3 § שימושו של הכינוי הפרוד היתר ( , ( 5 . 4 § סינתזה כנגד אנליזה בכינוי הגוף החבור ( , ( 5 . 7 § השינויים בשימוש הבינוני הפעיל ( , ( 5 . 13 § תפוצת השעבוד הבלתי מקושר ( 5 . 46 § ) ודגם החג " ם ( . ( 5 . 47 § גם הכתיב שבתמד " י מתמקם בקלות במסלולו הכללי של הכתיב העברי ( . ( 2 . 11 § אם נעביר את מבטנו מן הדמיון אל השוני , נראה שלמרות קווי השיתוף הנזכרים העברית של תמד " י אינה זהה לניב מניבי העברית האחרים , כפי שכבר זיהה קוטשר ( ...
אל הספר