במקומות אחדים עומדת ו בראש איבר מאוחה שבסגנונות אחרים אפשר היה לו בלעדיה , למשל : ● וכל שיש לי ושאקנה אחראים וערבים למרק לפנך את המכר הזה לעומת ככה מכל חרר ותגר לעולם ואני שלום אשתו שלדוסתס זה בת חוני בר יהונתן משמניתי 30 שנה ושנה אחר זה בית אדוני [ ... ] אין לי להמכר הזה ול ◦◦ ל ◦ ס ברשותו וביתו [ ... ] ( מור , 30 ש ' (; 25 וכן במקבילה הארמית : " ואנה אחרי וערב ל [ ך בז ] בן בתה דך מן ימה דנה ולעלם ואנה שלם ברת שמעון [ " [ ... ( נח " צ 8 א , ש ' . ( 12 ● ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה שוקלים { שוקלים } תחצי הכסף הלז ויתר המנו עוד דינרין ששה עשר שהם סלעים ארבע ואין האנשים האלה רשאים לרדף [ איש את ] אחיו על חשבון המחלקת הלזו כל זמן שהחכור [ ( ידין , 44 ש ' . ( 24 ● אילא יתקבל לך ועלי לשפות לפניך מן כל חרר ותגר ואדם תבע עד סוף הזמן הלז ( ידין , 45 ש ' ; 26 על פיענוח הרצף התחבירי ראו מור , אילא , בעיקר עמ ' –171 167 והערה 14 בסופה , . ( 179 – 178 ואולם אין זו אלא מילית האיחוי בשימושה הרגיל , ואין בין הסגנון הזה לבין אותם סגנונות אחרים אלא מידה נבדלת של סימון האיחוי . נראה שוויתור על מילית...
אל הספר