תמד " י מתאפיינות בשני קווים תחביריים הנוגעים לסדר המילים בהבעת המספר : א . הקדמת השם המנוי לשם המספר : שנים שלמות שני [ מ ] כ ׄ סה ח ׅ מש ( מור , 24 ה , ש ' (; 10 סלעים עשרים ושתים ( מור , 30 ש ' (; 21 חסר דינרין ששה עשר שהם סלעי [ ם ] ארבע לב [ ד ] ( ידין , 44 ש ' (; 20 ויתר המנו עוד דינרין ששה עשר שהם ׄ לע ׄׄ ים ׄ ארבע ( שם , ש ' (; 24 – 23 זוזין שנים עשר סלעים שלוש ( ידין , 45 ש ' (; 24 – 23 זוזין מאה וששי ׄ ם ׄ שהם סלעים ארבעין ( ידין , 46 ש ' (; 9 – 8 דינרין ע ׄ ש ׅ רה שהם סלעים שתים ושקל חד ( שם , ש ' (; 11 זו ] זין ש [ לושין וששה שה ] ן סלעין תשע ( נח " צ , 8 ה – יא , ש ' (; 6 כדין מאה ( מצדה , 449 ש ' 1 כד [ ין מאה ; מצדה , 451 ש ' 1 כדין ] מ ׄ אׅה ׅ ; מצדה , 454 ש ' 1 כדין מ ׄ אה ); וראו דוגמאות נוספות להלן . סדר המילים שם מנוי –שם מספר רווח , לצד הסדר ההפוך , בעברית המקראית המאוחרת , בעברית ובארמית של קומראן ובארמית הרשמית ( בעיקר בארמית המצרית ) , אבל הוא מצוי מעט גם בעברית המקראית הקלאסית ובכתובות הבית הראשון . לעומת זאת בלשון חכמים הסדר הוא שם מספר – שם מנוי . בתעודות האר...
אל הספר