בעברית המקרא , בעיקר בספרי הבית הראשון , בעברית של קומראן ובמידה רבה גם בלשון חכמים חוזרת מילת היחס ונכפלת לפני כל פרט בשרשרת של איברים כוללים , כגון " ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים " ( בראשית מ , ב ); " בורר כדרכו ובחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה " ( ביצה א , ח ) . גם בתמד " י רגילה החזרה על מילת היחס , למשל : ● א ת – תמקום שנקרה החורת והמשוכים [ ות ] כל רשותם ותמקום שנקרה החפיר ו ׄ תכל רשותו [ וה ] סלם ו ׄ תכל רשותו ( ידין , 44 ש ' (; 9 – 7 תללו חכרתי מכם תדקלים . 205 אבל כאמור שם ( הערה 84 בעמ ' , ( 174 אפשר לפרש את אחכרתום צורה גרודה ; ואם כך הוא , יש לצרף את המשפט הזה למקרי ההשמטה בידין 45 ובנח " צ . 9 . 206 בנדויד , לשון , עמ ' ; 457 – 455 ז ' ואון – מוראוקה , ; 132 g § ולטקה ואוקונור , עמ ' ; 223 – 222 פארק , עמ ' 227 , 104 – 103 ( בעמ ' 225 הציעה בשמא שנתוני העברית המקראית המאוחרת והעברית של קומראן משקפים השפעה של הארמית [ הרשמית ] , שנפוץ בה היעדר החזרה על מילת היחס ) . ראו גם מישור , כ " י אוקספורד א , עמ ' . 236 על העברית של קומראן העיר גם...
אל הספר