ציון ההדדיות באמצעים תחביריים נמצא בקורפוס במקום אחד בלבד , וגם הוא משוחזר ברובו : " ואין האנשים ה ׄ אלה רשאים לרדף [ איש את ] אח ׄ י ׄ ו ׄ על ח ׄ ש ׅ ב ׅ ו ׅ ן המחלקת ׄ הלז ׄ ו " ( ידין , 44 ש ' . ( 25 הבעה זו מוכרת בעברית המקרא , למשל : " מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך " ( ירמיה לד , יד ) , וגם בצירופי יחס אחרים : " ויפרדו איש מעל אחיו " ( בראשית יג , יא ); " וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו " ( חגי ב , כב ) . ואף בחילוף אח בשם אחר מאותו שדה סמנטי : " והכה איש את רעהו " ( שמות כא , יח ) . ואף זאת : " והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו " ( שמות לב , כז ); " ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו " ( ישעיה ג , ה ) . דרך זו אף בעברית של קומראן : " אל ידבר איש בתוכ דברי רעהו טרם יכלה אחיהו לדבר " ( סרך היחד ו , ש ' "' , ( 10 אז נדברו איש אל רעהו ' [ על פי מלאכי ג , טז ] להצדיק איש את אחיו " ( ברית דמשק , כ " י ב מן הגניזה , ב , ש ' ; 18 – 17 קימרון , החיבורים , א , עמ ' (; 21 ומעט גם בלשון חכמים , למשל : " כדי שלא יכו איש את רעהו " ( למשל פאה ד , ד ); " והן מחטפים ומכים...
אל הספר