בסדרם של נשוא בינוני וכינויו בתעודות העבריות והארמיות דנתי במקום אחר ( מור , סדר המילים , עמ ' , ( 255 – 252 והראיתי שם שבשתי קבוצות התעודות , העברית והארמית , ניכרת חוקיות המתאימה לזו שהעמיד בנדויד ( לשון , פרק מח ) באשר לעברית הקלאסית . כל הדוגמאות מפורטות או נרמזות שם . הנה שוב ריכוז הצורות העבריות : ● ה כ י נ ו י ק ו ד ם : שאני נתן תכבלים ברגלכם כמה שעסת [ י ] לבן עפלול ( מור , 43 ש ' (; 5 כסף זוז [ ין טובי ] ן עשר [ י ] ן וחמשה אני מקבל [ ... ] ( מור , 174 ש ' (; 5 תסלע הזוא אנמקבל המך ( נח " צ , 49 ש ' (; 7 בטב אתן יושב [ י ] ן אכלין ושתין מן נכסי בית ישראל ( ידין , 49 ש ' . ( 3 ● ה נש ו א ק ו ד ם : מעיד אני עלי תשמים ( מור , 43 ש ' (; 3 מ ׄ ודא אני לך ה ׄ י ׄ ום שהחכ < ר > תי לך תגנה שלנו ( ידין , 45 ש ' (; 6 מודא אני לכם היום שחכרתי מכם [ ... ] ( ידין , 46 ש ' (; 3 כנראה גם "[ מודים א ] נחנו לך " /// ] / ( נח " צ , 6 ש ' . ( 1 הוסיפו " מודה אני " ( בית עמר , ש ' . ( 5 – 4 לפרשת הכינוי המשמש נושא של צורת בינוני יש להוסיף פרט אחד , העולה בעיקר מן הצורה אנמקבל בנח " צ . 49 כך קראה...
אל הספר