4 . 10 . 37 הסופית ut- צורן זה ידוע כבר בעברית המקראית הקלאסית , כגון ד ְּ מו ּת , ע ֵדו ּת , אך הוא מתרבה בעברית של הבית השני ובלשון חכמים , כנראה בהשפעת הארמית ; מקורו בצורן הנקבה , ותפקידו העיקרי לגזור שמות מופשטים ( ובכללם שמות פעולה ) . בתעודות הארמיות העיצור t מקוים בכגון לחשחות ( נסמך ; ידין , 7 ש ' (; 54 שהדתא ( ידין , 15 ש ' (; 38 רעותי ( למשל נח " צ 8 א , ש ' ; 3 נח " צ , 9 ש ' , ( 13 = 2 ונעלם בצורות הנפרד הגרודות ( הבלתי מיודעות ) , כגון ארמלו ( מור , 20 ש ' (; 11 למזבנו ( ידין , 7 ש ' = 17 ; 56 ידין , 42 ש ' (; 9 ׄ ש ׄ ׄ ו ( נח " צ , 7 ש ' . ( 6 חריגה רק צורת פרענת ( נפרד ; ידין , 50 ש ' , ( 11 אולי בהשפעת הצורה המיודעת פרענותא / ה הנקרית הרבה באיגרות בלשונות איום ( ידין , 54 ש ' ; 13 , 7 ידין , 55 ש ' ; 8 ידין , 56 ש ' . ( 4 זבנות ( ארמיזם ) : זבנות ( מור , 42 ש ' – ( 4 נראה שמדובר בשאילה ארמית ישירה . חנות : הח ׄ נו ׄ יו ׄ ת ( יר , 11 ש ' – ( 1 ריבוים הרגיל של שמות חתומי - ut בלשון חכמים אינו ֻיו ֹת כבמקרא אלא ִיו ֹת : מ ַל ְכו ּת – מ ַל ְכ ִי ּו ֹת וכו ' , ובצורות כ...
אל הספר