שמות בני ארבעה עיצורים

אוצר ( ה ) : ] א ׅ וצר ( נפרד ; מור , 24 ב , ש ' (; 19 אוצרה ׄ ( שם , ג , ש ' – ( 17 שתי הצורות האלה באות בהקשר זהה בשני שטרות מקבילים : " תאלה [ אהא מודד על גג ( ה ?)] אוצר בה ׄ [ רדיס "; " תאלה [ אהא ] מ ׄ ׅ [ דד ל ] ך על גג אוצרה " . צורת אוצרה קשה , ואפשר לפרשה בשתי דרכים : צורה עברית המתקיימת לצד אוצר , בדומה לוהאצרה במגילת הנחושת א , ש ' 10 ( טלשיר , האפיגרפיה , עמ ' , ( 44 או צורה ארמית שאולה ( ירדני , ב , עמ ' , 4 בסימן שאלה ) . במאגרים תויגה אוצרה " אוצר " בלא הערה . העובדה שסופר אחד השתמש פעם באוצר ופעם באוצרה , ובהקשר אחד , מעוררת את החשד שלמרות הצורה התאומה במגילת הנחושת יש לדחות את האפשרות הראשונה ולהניח שאוצרה שימשה מונח מקובל ( אולי בצירוף עם גג ) , שמא מונח טכני או כינוי , בדומה . 345 על צורתו היסודית של קטול ראו פוקס , עמ ' 250 והערה ; 13 מור , שמות הפעולה , עמ ' 280 והערה . 3 לפי קימרון ( דקדוק , עמ ' 267 ) הוא qu ūṭṭ l או . qi ūṭṭ l באואר ולאנדר ( עמ ' [ v ] 480 ) משחזרים אותו qa ūṭṭ l ורואים בו צורת משנה של קטול שחלה בה הידקקות . ז ' ואון –מוראוקה ( 88 Ie § ) מניחים...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית