הגאי המעבר הם הגאים בלתי פונמטיים הנוצרים במעבר בין שתי תנועות ( זהות או בלתי זהות ) , ויש שהם מתפתחים מעיצור או חצי תנועה שגונם המקורי נחלש . התנהגותם בעברית הקדומה תוארה בפירוט גדול במחקריהם של קימרון ושל אחרים , ולי לא נותר אלא למיין את הצורות על פי מסקנותיהם ולהוסיף כמה הערות משלי . אני מאמץ את תפיסתו של קימרון שרוב חילופי הכתיב משקפים הבדלים בייצוג הגרפי של הגאי המעבר ( . ( 2 . 9 . 2 § כדאי לציין שבקורפוס אין חילופי ב – ו כלל , בניגוד למצוי בספרות חז " ל של ארץ ישראל ובמסורת שומרון , ומכאן שהגיית הוי " ו הייתה w ולא . v 3 . 6 . 1 צמיחת הגה מעבר בין בסיס לצורן הריבוי ● אחרי שם מל " י – תעניאין = ) את העניים ; מור , 46 ש ' (; 5 הגואין ( ידין , 51 " וחרוף ועללהי " , המשמש גם בידין . 1 על עללה , שגם היא חשודה בערביזם , ראו , JDS 3 עמ ' 30 ( הלמ " ד הכפולה מציינת הכפלה ) , ; 93 סוקולוף , יהודה , עמ ' . 71 בערבית מצוי גם خروب , שהגיע כנראה מן הארמית ( ליין , עמ ' ; 717 – 716 קוטשר , מילים ותולדותיהן , עמ ' ; 28 וראו הערת בן יהודה בערכו , עמ ' . ( 1745 השם חרוב מצוי בשטר העברי מור , 22 כ...
אל הספר