בניגוד למצוי בספרות חז " ל ( נתן , עמ ' , ( 42 – 35 הצורות המקיימות חילופי ס –ש עומדות כנגד מסורת הכתיב של המקרא , ומהן שאינן נתמכות בכתיב הנהוג בארמית . לכאורה יש בזה להתמיה , אבל בדיקה של כל התיבות המחזיקות ś אטימולוגית מוחקת את התימהון : הצורות המשמרות את השי " ן מעטות וחלקן אינן בטוחות : ישראל ( למשל מור , 24 ו , ש ' ; 2 מור , 42 ש ' ; 7 ידין , 49 ש ' (; 4 ואשה ( = בהנחה שיש לפרשה א ֶש ָּׂ א [ מור , אשה ]; נח " צ , 49 ש ' (; 9 ] שמת ( = ש ַׂ מ ְת ָּ [ מורגנשטרן , פיוט א , עמ ' [; 169 , 167 נ " ח , 2 8 ב , ש ' (; 6 בשר ( מצדה (; 547 וראו גם מקרי נשי ( א ) , עש ׂ " ר , עש ׂ " י שפורטו לעיל – כולן מוכרות מן המקרא , ונראה שבשל כך התקיימה בהן השי " ן . הנטייה לכתיב סמ " ך בתעודות חזקה אפוא לא פחות מהשפעתה של תמונת הכתיב המקראי . היא אינה מוגבלת לסוג מסוים של מילים או של תעודות , ואין לה צורך בסיוע הארמית . כתיב הסמ " ך כנגד ś אטימולוגית מצטרף בזה להשמטת אל " ף אטימולוגית ( , ( 2 . 7 § שגם היא ביטוי להתרחקותן של התעודות מן הכתיב העברי המסורתי . 3 . 3 . 2 שי " ן במקום סמ " ך לציון s אטימו...
אל הספר