ראשית יש לומר דבר שהוא ברור מאליו : על מהותה של העברית הנחקרת כאן אין ללמוד מן הכתיב כשלעצמו אלא ממה שמשתקף בו . קווי שיתוף של נוהגי כתיב אינם מעידים בהכרח על קווי שיתוף לשוניים . ובכל זאת יש מקום להציג את הקווים הקושרים את הכתיב בתמד " י לכתיבן של חטיבות עברית אחרות . הקורפוס העברי הקרוב ביותר בכתיבו לקורפוס שלנו הוא המגילות מקומראן , וברור שאת קרבת הכתיב הזאת יש לכרוך בקרבת המקום והזמן בין השניים . הנה עיקר קווי הדמיון המיוחדים להם : תנועת i קצרה אינה מסומנת בכתיב יו " ד , בניגוד ל i ארוכה ( (; 2 . 4 § הכתיבים הפונטיים והכתיבים המורכבים מרובים יחסית ( (; 2 . 8 – 2 . 7 §§ העיצורים w ו y מסומנים בוי " ו וביו " ד יחידות ( (; 2 . 9 . 1 § אל " ף משמשת לציון הגאי מעבר ( לפני צורן הריבוי ; (; 2 . 9 . 2 § של נכתבת בה " א אחריה ( ; 2 . 10 . 3 § בקומראן התופעה מצויה רק במגילת הנחושת ) . גם בתחום החריגים מתגלה דמיון מסוים בין שני הקורפוסים , למשל בכתיב החסר לצורן ן ( . ( 2 . 2 . 1 § הבדל מהותי זוהה רק באשר לסימון a מצעית ( 2 . 3 § בראשו ) . קווי דמיון אחרים משותפים גם לספרות חז " ל ( בעיקר ס...
אל הספר