קימרון הראה וחזר והראה שבספרות קומראן ובתעודות הנדונות כאן אם קריאה יו " ד מייצגת כמעט תמיד תנועה ארוכה , בניגוד ברור לוי " ו , העשויה לייצג הן תנועה ארוכה הן קצרה . ברויאר ( עמ ' 47 ) מזהה קשר בין שיטה זו , המפרידה את היו "ד מן הוי " ו , למצוי בכ " י אנלאו 271 למסכת פסחים בבבלי , " ואולי כך בבבלי בכלל " ; . 95 למשל קימרון , ההבחנה , עמ ' ; 104 דקדוק , עמ ' ; 55 – 53 , 36 לשונה , עמ ' , HDSS ; 85 – 84 עמ ' . 19 . 96 ברושי וקימרון , שטר חוב , עמ ' 290 ( בעקבות מיליק , עמ ' (; 103 קימרון , ביקורת , עמ ' . 249 . 97 את ההבדל בין אם קריאה וי " ו לאם קריאה יו " ד בספרות קומראן ציינו כבר ילון ( מגילות , עמ' , ( 52 – 51 , 15 בנדויד ( תנועות , עמ ' 12 ) וקוטשר ( מגי " ש , עמ ' , ( 114 , 6 וכן סוקולוף ( תרגום איוב , עמ ' . ( 13 על המצב בספרות התנאים ראו בר אשר , מחקרים , א , עמ ' . 68 – 67 שתי מסורות הכתיב האלה , על מצען הפונולוגי ( , ( 2 . 4 . 2 § עומדות מבחינה זו כנגד המקרא ( כתיב חסר לתנועות קצרות ככלל ) וכנגד כתבי היד הארץ ישראליים של ספרות התנאים ( כתיב מלא ככלל ) . i 2 . 4 . 1 מצעית ארוכה ...
אל הספר