ורד ושרגא בר־און המאבק להכרה משנתה של תמר רוס בין תאולוגיה אפולוגטית לתאולוגיה ביקורתית

המסורת עצמה . בהעדר נוסחה כזאת , המדד האחרון להחלטתה לא יהא מידת התבססותה על דקדוקי הלכה אלא התחשבותה בתוצאות הצפויות מהכרעתה . טבעה ועוצמתה של המחויבות הדתית בקרב אלו שנמשכות לאופציה זו , מידת מעורבותן הממושכת במסורת , היקף התועלת הרוחנית שחריגה זו מצליחה או לא מצליחה להשיג - כל אלה הם הגורמים שבסופו של דבר יקבעו את בחירתה . יתרה מזאת , באחרית הדבר של ספרה עומדת תמר רוס על תופעה חברתית נרחבת של נשים דתיות הנהנות מפירות המאבקים הפמיניסטיים , אך מסרבות לזהות את עצמן כפמיניסטיות , מסרבות להצטרף למאבקים פמיניסטיים לוחמניים ואף מתנגדות ל״שיח רדיקלי יותר , הקורא לחולל שינויים בסדרים המסורתיים בבית הכנסת או בנוסח התפילה , או מציג את ההלכה ואת הסמכות הרבנית במונחים קודרים״ . היא מתארת ארבע סיבות מרכזיות לתופעה זו : התנגדות נפשית לניכור ביחס לדת שעולה מתוך עמדה ביקורתית ; הפנמת תפיסת העולם המהותנית והפטריארכלית ; הרווחים הנפשיים שבבריחה אל הסמכותיות ; השתתת הדת על דגם העקדה ; ועמדה טקטית המניחה שניתן להשיג יותר התקדמות במישור הפמיניסטי מתוך ״פעולה מבפנים״ מאשר מתוך ביקורת יסודית . היא מעריכה ע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן