אולם בדרך כלל דרשו והטיפו להמשיך בחיים על אף הכול , להימנע מכל סיכון מיותר ומכל מעשה העלול למהר את ההשמדה ולהגדילה כפי שהרשעים זוממים ורוצים . דיה לצרה בשעתה ובממדיה ואין להקדימה ולהגדילה . אולם גם הם מרדו בדרכם הם . המרד שלהם לא היה בנשק אלא בהתנגדות לגזרות ובביטולן אם רק יכלו . המרד היה בשמירת האופי היהודי ודרכי חיים יהודיים למרות האיומים והסכנות . המורד הראשון היה ראש היודנראט של ורשה אדם צ ' רניאקוב הי " ד שלא מילא את גזרות משלוח היהודים והעיז להתנגד ולהתאבד בבליעת סם רעל . המורדים הם אלה שהתפללו במחתרת וצמו ביום כיפור ושיננו בעל פה פרקי משנה ודפי גמרא . אלה היו המורדים והם היו ברבבותיהם , אף על פי שלא התבלטו ולא הקימו להם גלעדים ואבני זיכרון . באופן כללי נטתה ההשקפה הדתית לעמדה של כניעה לשלטונות והנמכת הראש עד שיעבור גל הרוע , " חבי [ כמעט ] › גע עד יעבר זעם " . [ אך ] מה לעשות כאשר בשואה הרגע התמשך למעין נצח ? [ אז ] קראו רבני ישראל להצטרף למורדים ולפרטיזנים , ואחדים מהם אף לקחו חלק במרידות . לדוגמה , מפורסמות אמרותיהם של הגאון הרב מנחם זמבה והרבי ליינר מראדזין ואחרים [ לגבי חובת...
אל הספר