סטייה לחומרא ולקולא

שימור ההנהגות כמסורת שבעל פה שומרת גם על היכולת להגמיש אותן , לשמר בהן את פוטנציאל ההחמרה וההקלה ולהתאימן לרמתו הרוחנית של כל חסיד וחסיד . לטענת מנחם פרידמן , עם תחילתו של תהליך החילון שפקד את החברה המערבית איבדו הדת ומוסדותיה את המונופול שהיה להם על הגדרת הערכים החברתיים ואת יכולתם לכפות על הפרט מחויבות לדת . הפרט לא היה אנוס עוד להיות קשור לקהילה , והתאפשר לו לבחור אם ובאיזו מידה להשתייך לקהילה דתית כלשהי . בתנאים אלה התפתחה קהילה דתית וולונטרית הנתונה במצב של ' שוק ' , שקיומה אינו מובטח כבעבר , אלא נתון בתחרות עם קהילות אחרות . המעבר למסגרת הוולונטרית א ִפשר ליחידים לסטות מאורח החיים המסורתי , ובו בזמן לפתח גוונים שונים של אורח חיים אורתודוקסי . הקהילה הוולונטרית היא סלקטיבית ; אין היא יכולה לכפות את כלליה על מי שאינו רוצה להשתייך אליה , ואין היא מחויבת לקבל כל אחד . לכן היא חופשייה לקבוע הוראות ייחודיות המחייבות את חבריה בלבד . קיומן של קהילות אורתודוקסיות חלופיות באותה סביבה א ִפשר לקהילות להשתחרר מאחריות כלפי מי שאינו רוצה או אינו יכול לקבל על עצמו את מערך התביעות שלהן . באופן זה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב