סיכום

מוסד השידוכים הוא ציר מרכזי בחיים החסידיים ; הוא תורם לפיקוח על התנהלות החסידים בכל מעגלי החיים , מבטיח את ההפרדה המגדרית , מטביע חותם על הקשר הזוגי ומגדיר את הגבולות של חסידות גור אל מול החברה הישראלית חילונית מזה ואל מול החברה החרדית ליטאית מזה . דגם השידוכים בגור נשען למעשה על אמונה באל ובאדמו " ר , על הייררכייה משפחתית , כלומר על קבלת סמכות ההורים , ועל התפיסה הפמיליסטית , הרואה בהקמת המשפחה ובשימורה ערך עליון . בחינת מערך השידוכים חושפת את מטרות המשפחה האידאלית בחסידות : לנהל את מיניות הפרט באופן מבוקר , לשכלל את אישיותו באמצעות המפגש עם ה ' אחר ' ולבטא תכונות אלטרואיסטיות . היא בנויה כהייררכייה שבה ההורים דואגים לצורכי הילדים מתוך מסירות , והילדים מכבדים את הסמכות ההורית . ליווי ההורים מתקיים במשפחה עד נישואיו של הילד , אז ניתנת לו הזכות להגדיל את מרחב האוטונומיה שלו . חסידי גור פועלים על פי דגם השידוכים המקובל בחסידויות נוספות , אך הזהות הפרטיקולרית שלהם מתבטאת באימוץ נורמות מחמירות יותר , בעיקר בתחום 86 אין מדובר באחדות דעים בכל תחום , אלא במעין ליבה רעיונית הנשמרת בקפדנות . ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב