זיווג מן השמים

דפוס בחירת בן הזוג בחסידות גור מושתת על כמה הנחות יסוד . הראשונה שבהן היא ההנחה שהאל הועיד את בני הזוג זה לזה עוד בטרם נולדו . ההחלטה של בני זוג להינשא אינה אפוא פרי בחירה אנושית , אלא ' מן השמים ' היא , כלומר פרי תכנונו של האל . תפיסה זו מצמצמת את מקומן של היזמה והאחריות האישית בקבלת ההחלטות בדבר השידוך הראוי — ואם כבר מתקיימת מעורבות אנושית בתהליך השידוך , אין היא של בני הזוג . על הפסיביות מצד הבת אפשר ללמוד מאמירותיה של המורה קובלסקי : ' כל אחת מקווה שקיבלה מה שביקשה ' ; ' גם אם קיבלתן משהו שאולי לא כל כך ציפיתן לו ' ; ' גם אם קיבלת בעל שאת לא רוצה בדיוק ' . המרצה פונה לכלות בלשון שמשקפת את עמדתן הסבילה בתהליך בחירת בן הזוג . אף הבחור מצוי בעמדה סבילה , אולי אף יותר מן הבחורה , עד שנבחרת לו בת זוג . כפי שיובהר להלן , עמדה אקטיבית של הבחור והבחורה בתהליך הזיווג זוכה לגינוי : ' אין עצה ואין תבונה כנגד השם ומהשם אישה לאיש ' : בזמן הגמרא שחתן היה בא יום אחרי החתונה לבית המדרש היו שואלים אותו מצא או מוצא : ' מצא אישה מצא טוב ' או ' מוצא אני מר ממוות את האישה ' . איך זה ייתכן , האם למחרת ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב