בעוד התביעה לשמירת הברית מעוגנת בהלכה , הרי פרקטיקות של קדושה אינן מחייבות מצד הדין ההלכתי , והן נחשבות החמרה שמעבר לשורת הדין . מאחר שהעושה לפנים משורת הדין מכונה חסיד , עמידה בחומרות בתחום המיני מכונות התנהגות חסידית . שמירת הברית ופרישות מינית הן שתי דרישות שונות בתחום המיני , ואף על פי כן הן מאצילות זו על זו ומחזקות זו את זו ; שתיהן דורשות תהליך ח ִברות ( סוציאליזציה ) אינטנסיבי שיבטיח שליטה במיניות והתרחקות ממקורות שעלולים ללבות אותה . נשאלת השאלה כיצד מחנכים לכך בחסידות שבה אין מדברים על נושאים הקשורים במין ובמיניות , בוודאי לא לפני הנישואים . התמקדות באסטרטגיות שונות שמטרתן מניעת עוררות מינית ותוצריה , מסיחה את השיח מתכנים מיניים ומתרכזת בהקניית מיומנויות התנהגותיות . מיומנויות אלה מחייבות את הנער בחסידות גור כבר מגיל בר מצווה , אף שהוא ער להן ולעתים אף מקיים אותן במידה כזו או אחרת עוד קודם . אותן הנהגות ישמשו את פרח החסידות גם בחייו כבוגר , ויאפשרו לו להחיל את עקרונות הקדושה על חיי הנישואים . להלן אתייחס לאסטרטגיות אלה , ואגדירן תוך כדי התייחסות לכמה היבטים : הפרדה מגדרית , צני...
אל הספר