המושג ' שמירת הברית ' עניינו בזהירות הנדרשת מהאיש כדי שלא להגיע למצב של הוצאת זרע לבטלה . ' הוצאת זרע לבטלה ' פירושה שפיכת זרע שלא מדעת , כמו בקרי לילה או תוך כדי עוררות מינית חזקה , או שפיכה בכוונת מכוון — כמו בזמן אוננות או בעת משגל נסוג . יציאת הזרע באופנים אלה היא ' לבטלה ' , לא משום שהוא הולך לאיבוד בלא הולדה , אלא משום שלא הגיע לרחם האישה שעמה בא האיש בברית הנישואים — המקום היחיד שבו הותרה שפיכתו . האיסור להוציא זרע לבטלה מצוי במקורות תורניים קדומים , אך חכמי הקבלה העלו מאוד את חשיבותו והדגישו את חומרתו . על רקע זאת התרחב בקרב הציבור הרחב העיסוק בשאלת פגם הברית ותיקונו , כלומר הדרך שבה מתאפשר לכפר על הוצאת זרע לבטלה . הוצאת זרע לבטלה נחשבת בספר הזוהר ובמסורות המיסטיות המאוחרות יותר כחטא חמור ביותר : ' שחמור עוון הוצאת זרע לבטלה מכל שאר עבירות שבתורה , לכן צריך ליזהר ממנו מאוד ' . גישה זו הונצחה בחיבור ההלכתי שולחן ערוך , והפכה את האיסור ואת חומרתו לערך דתי נורמטיבי . מאז היווסדה של תנועת החסידות בידי ר ' ישראל בעל שם טוב , היא ראתה בעין שלילית את הדאגה המופרזת מעוונות , ובהם עוון...
אל הספר