המרחב התעסוקתי

רוב הנשים בחסידות גור יוצאות לעבודה , אלא שבעבור רובן העבודה היא תעסוקה ולא קריירה . מדובר בעבודה מחוץ לבית בתנאים קבועים ובמסגרות מוגדרות , שאינן נתונות לשינויים תכופים . ניתן להגדיר ' קריירה ' כעבודה שמלבד השכר הנאה שבצדה היא מעניקה לפרט יוקרה חברתית ועמדת כוח בתחום המקצועי ואולי יותר מכך , אולם היא תובענית ודורשת ממנו השקעה של שעות ארוכות מדי יום על פני תקופת חיים . ' תעסוקה ' לעומת זאת נחשבת מתגמלת פחות מבחינה כספית ומעמדית , אך מותירה לעובד זמן להשקיע בעיסוקים אחרים . 112 העוני שהציבור הגוראי נתון בו והתפיסה הפרגמטית של החסידות משפיעים על התייחסותם של האדמו " רים למצב הכלכלי של חסידיהם . אם יציאתם של גברים לעבודה היא עניין מורכב , המושפע ממשתנים כמו לימוד תורה והליכה לצבא , התעסוקה בקרב נשים מובנת מאליה . כך מעידה יוכבד : בגור מדגישים את חשיבות הפרנסה , ונשים נחשבות שותפות לכך . אני לא זוכרת ששמעתי אי פעם איזשהו מסר שעדיף שאישה תישאר בבית או שחבל שהיא צריכה לצאת לעבוד . גם לא מדברים אצלנו שלילדים היה יותר טוב אם 110 פוקו , כוח . השוו לדרך שבה לומדות כיום נשים דתיות לאומיות : רוס ,...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב