סיכום

בפרק זה הוצגה הטענה המרכזית של המחקר , ולפיה לצד דפוס החרדיות הליטאי שהתגבש בשנים הראשונות לקום המדינה , ואשר מושתת על האתוס של לימוד תורה , יצרה חסידות גור דגם חלופי של חרדיות , שהאתוס שלו הוא פרישות . שני 198 ש ' קליין , ' יגיע כפך כי תאכל ' , המודיע , י בכסלו תשס " ז , תוספת , עמ ' כ - כא . הדברים ששטדלר מצטטת ממדורו של אלירז , חסיד גור , בהמודיע אינם שוללים את היציאה לעבודה , אלא את הערך הרב שייחסו לה בתרבויות מסוימות . ראו : שטדלר , ' להתפרנס או לחכות לנס ' , עמ ' . 33 - 32 199 הורוביץ , ' חברת הלומדים ' , עמ ' . 317 200 לופו , מפנה בחברה החרדית , עמ ' . 8 201 שם , עמ ' . 10 דפוסי חרדיות אלה הם תוצאתה של אותה היסטוריה : השואה והקמת מדינת ישראל . שני אירועים אלה , ולאחר שרוב בניה של החברה החרדית נרצחו בשואה או ' ערקו' למחנה הציוני , העמידו את החברה הזאת באמצע המאה ה 20 בפני הכורח לכונן את עצמה מחדש . בשעה זו של כינון חברתי מחודש פנתה כל קבוצה למורשתה התרבותית הייחודית , ושאבה ממנה את המענה לשבר שהיתה נתונה בו . הליטאים פנו אל לימוד התורה , שהיה ערך עליון במורשתם , ואילו חסידי גור ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב