דגם נוסף לחברת הלומדים

בשנים הראשונות למדינה התמודדו קבוצות חרדיות נוספות עם השבר שיצרה השואה ועם תהליך החילון של בניהן . באופן פרדוקסלי הביא החורבן הזדמנות להתחדשות פנימית ולהבניה מחודשת של אורחות החיים בקהילות השונות . פרידמן שרטט במחקריו את תמונת המצב החרדית עם קום המדינה , את התמורות שחלו בה ואת הרקע הכלכלי חברתי שהשפיע עליה . כל אלה הכשירו , לדעתו , את הקרקע לצמיחתה של חברת הלומדים , כפי שזו הלכה והתבססה בחברה החרדית האשכנזית בישראל משנות החמישים עד היום . 185 183 שטרנבוך , מועדים וזמנים , עמ ' נ . 184 על הכמיהה למילה תקיפה ולגבולות ברורים באותה התקופה ראו : לב , תחיינה העצמות , עמ ' . 152 185 פרידמן , החברה החרדית , עמ ' ; 79 - 70 הנ " ל , ' על הניסים ' . פרידמן מייחס את התבססותו של לימוד התורה כערך עליון לתבונה ולרגישות ההיסטורית של משה שנפלד , מראשי תנועת ' צעירי אגודת ישראל ' . שנפלד זיהה את צורכי הנוער של אותו הדור , ותרגם את הסחף של הנוער אל מחוץ לדת כרצון לקחת חלק במימוש האידאל הציוני ובהרואיות שנגזרה ממנו . הוא חשב שהעולם החרדי צריך להציב דגם מקביל של חלוציות ו ' מסירות נפש ' , שיהיה חלופה למסגר...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב