התפיסה הציונית של חסידות גור

גם בימינו רבות מן החסידויות מנסות לשמר את היידיש כשפת הדיבור הדומיננטית במשפחה ומחוצה לה . לעומת זאת , בגור חל פיחות הדרגתי בשפה זו עד כדי כך שכיום לא רק שאין משתמשים בה בבית , אלא שנשים רבות אינן יודעות יידיש וכך גם בחורים צעירים . אמנם האדמו " ר עדיין מדבר בפני החסידים ועמם ביידיש , אף שהוא יודע עברית על בוריה , וגם חסידים מבוגרים עשויים לשוחח ביידיש בינם ובין עצמם , אך נוכחותה של השפה במרחב הגוראי הולכת ומצטמצמת עם השנים . לשאלתי כיצד קרה שחסידי גור מדברים בעיקר עברית , ענתה לי יהודית : ' הר ֶב ֶּ ה שלנו , האמרי אמת , היה קצת ציוני וכנראה זה בא משם ' . אכן , להבדיל מאדמו " רים אחרים עודד ר ' אברהם מרדכי אלתר את העלייה לארץ ישראל . בכנס האדמו " רים שהתקיים בכפר גרבטקה במחוז ראדום בקיץ — 1913 כדי לקבוע עמדה כלפי אגודת ישראל , שנוסדה בקטוביץ ' שנה לפני כן — היה האדמו " ר מגור דמות דומיננטית , ובהשפעתו התקבלה החלטה לעסוק באופן פעיל ביישוב הארץ . להצהרת בלפור ב 1917 היה חלק חשוב בהתגבשות גישתו זו , ויצחק מאיר לוין , חתנו , נאמן ביתו ולימים מנהיגה של אגודת ישראל , אף אמר כי ההצהרה היא ' ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב