על פי רוב סיום הלימודים וקבלת " עטרת הרופאים " לא הבטיחו לרופאים הצעירים , יהודים ונוצרים כאחד , הכנסה מספקת ועבודה יציבה . המכשול העיקרי שניצב בפניהם היה הקושי ליצור בסיס יציב ורחב דיו של מטופלים שיאפשר להם להתפרנס בכבוד . לנוכח התפקיד המכריע שמילאו החולים " בבניית הקריירה " של המרפאים השונים , שעמדנו עליו בפרקים הקודמים , שמועות על טיפול לא מוצלח או רשלני יכלו לגדוע את הקריירה של רופא עוד בראשיתה . קשה במיוחד היה מצבם של הרופאים " הזרים " . רבים בערים ובמיוחד בערי השדה נהגו חשדנות בזרים , ותושבי העיר לא חשו בנוח להפקיד את בריאותם בידי אדם שאינם מכירים , ולכן בדרך כלל החלו הרופאים לפעול בעיר הולדתם . מאחר שנזקקו לתמיכה בעת צעדיהם הראשונים , אין תמה שרופאים רבים השתייכו ל " שושלות " רופאים או שהתחתנו עם משפחות רופאים ותיקות שסייעו להם לבנות קהל לקוחות גדול . מצבם של הרופאים היהודים היה קשה אף יותר ממצב עמיתיהם הנוצרים כיוון שלא יכלו להשתלב במערכת הבירוקרטית ההולכת וגדלה בתפקיד רופאים עירוניים או בתפקיד דומה . בחינת הביוגרפיות של הרופאים היהודים ובמיוחד של דלמדיגו מציגה את הקשיים הגדולי...
אל הספר