מסע או התבודדות

בשלב ההכשרה הקודם , רכישת ההשכלה התורנית , עמדנו על כך כי לימוד הקבלה נעשה על פי רוב במסגרת בית המדרש , הקלויז , או בחבורת חסידים בעלת אופי אחר . במסגרות אלו התלווה ללימוד הנגלה והנסתר גם אורח חיים סגפני , שבו מיעט התלמיד לאכול ולישון והרבה להתבודד מהסביבה . הסגפנות וההתבודדות אינן אך ורק פועל יוצא של המסירות ללימוד העיוני , אלא כמובן גם פועל יוצא של תפיסתם הקבלית הדואליסטית המקשרת את הגשמיות עם כוחות הטומאה . ההסתגפות היא " כלי ספיריטואלי " , המאפשר למסתגף להגיע לדרגות רוחניות גבוהות יותר שבהן יתגלו לו רזי תורה ולעתים אף לנבא עתידות . 101 שלמה מימון מספר בזיכרונותיו על חסידים כאלה שהסתגפו בסיגופים חמורים שלעתים אף גרמו למותם . תיאורו של החסיד יוסף מקלצק בזיכרונותיו של מימון חשוב במיוחד לדיוננו : יוסף מקלצק קבל על עצמו דבר קטן : להחיש את ביאת המשיח . לתכלית זו עשה מעשי תשובה קשים . היה מתגלגל בשלג , מנדד שינה מעיניו בלילות וכיוצא בזה . מובטח היה , שבכל מעשה מן המעשים הללו יעלה בידו להכריע לגיון אחד של הרוחות הרעות , השומרות על המשיח ומעכבות ביאתו ... מלבד זאת היה עושה כל מיני מעשה הבל ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה