בתקופה שמיד אחרי הכיבוש הסתמנו ארבעה כיוונים לפעולה מצד ארבעה גורמים שונים . מועצת היהודים שמינו שלטונות הכיבוש הנאציים עשתה כמיטב יכולתה לארגן את חייהם של יהודי בודפשט במסגרת האילוצים שכפו עליהם הנאצים . היא גם ניסתה להפעיל את השלטונות ההונגריים לסייע ליהודים , אך כמעט ללא הצלחה . משה קראוס , ראש המשרד הארץ - ישראלי , ניסה להציל את מי שהיה אפשר להציל באמצעות נציגי מדינות ניטרליות . " ועדת ההצלה " ניסתה לעצור את ההשמדה באמצעות מגעים עם הנאצים בשיטות שהפעילה קודם לכן " קבוצת העבודה " בברטיסלאבה ( שעל פעילותה נרחיב בהמשך ) , והמחתרת החלוצית התמקדה בארגון " טיול " והפעם מהונגריה החוצה ( בעיקר לרומניה וסלובקיה ) , בהנפקת מסמכים לחבריה ( ולאחר מכן גם לציבור היהודי בכלל ) , במציאת מקומות מסתור ובונקרים ובהפצת מידע לחבריה ולאוכלוסייה הכללית . משקלם של גורמים ציוניים בציבור היהודי ההונגרי , לרבות המחתרת החלוצית , היה שולי , ועל כן יכולתם להזהיר את יהודי הונגריה היתה מוגבלת לא רק בגלל ניתוקם של כל אמצעי התקשורת והיעדר יכולת תנועה , אלא בעיקר בשל תדמיתם השלילית בציבור . חשוב לזכור שהרוב הגדול של...
אל הספר