פרק שני: "לעבור את נחל החינוך": עברית או רוסית כשפת ההשכלה? – הדרך לרוסיפיקציה ומודרניות באמצעות העברית

מיום ליום יצערו אוהבי לשון עברית וחפצי ספריה ופליטת סופריה , וגם בערים הגדולות אשר לפני שנים מעטות רבו בהן בניה ובוניה , רובם עזבוה כעת ויזילוה ויתנו לה כתף סוררת , ונותרה שפת ציון כסוכה בכרם וכתורן על ראש ההר . באיזו שפה לכתוב היסטוריה בעבור הקורא היהודי במזרח אירופה - עברית , יידיש או רוסית ? שאלה זו העסיקה מאוד את המשכילים היהודים במזרח אירופה : האם עברית יכולה לשמש כשפת ההשכלה , והאם השימוש בה כשפת ההשכלה תורם לשינוי תרבותי בחברה היהודית ובה בעת להשתלבותה בחברה הרוסית , או שהיא גורם מעכב ? ומדוע יש צורך בספרות בענייני מדע ובספרות היסטורית בעברית וביידיש , כשלהלכה יכול קורא יהודי משכיל ברוסיה הצארית לקראת סוף המחצית השנייה של המאה התשע - עשרה למצוא את מבוקשו בספרות ברוסית או בגרמנית ? לפי נתוני המפקד הכלל - רוסי הראשון שנערך בפברואר 1897 כ - % 96 . 8 מכחמישה מיליון מיהודי האימפריה הצארית הצהירו על יידיש כשפת אמם , והיתר נחלקו בין דוברי רוסית ( כ - , ( 67 , 000 פולנית 1 שולמן , מוסדי ארץ , חלק ראשון , וילנה , תרל " א , 1871 / עמ ' . II וגרמנית . רוב קוראי רוסית בשנות השישים והשבעים ה...  אל הספר