עניינו של ספר " קול הנבואה " הוא לחשוף את עקבות ההגיון העברי השמעי בפילוסופיה היהודית ובספרות הקבלה . גם אם מדובר בעיקרו בהגיון צורני ובמערכת של הקשרים רבת היקף , הקורא מצפה לראות דוגמאות לטענות השונות מתוך מקורות ישראל דווקא . במקום זאת , הספר עשיר בציטוטים רבים מחכמת העולם ומהפילוסופיה הכללית . אם לא די בכך , שיבוץ המקורות בגוף הטקסט מעורר מספר תמיהות : פילוסופים יוונים מוזכרים כמבטאים בדבריהם את ' תבנית ההגיון העברי ' דווקא ( קוה " נ , עמ ' יט ) , סתרי קבלה מובאים גם מתוך כתבי מלומדים נוצרים ( קוה " נ , עמ ' קמו ) והוגים יהודים שמצאו את עצמם ' מחוץ למסגרת ' ( כגון ברוך שפינוזה ) מצוטטים פעמים רבות ליד חכמים שהתנגדו לדעותיהם ( קוה " נ , עמ ' קיב )! אם כן , יש מקום לשאול במה ' עברי ' הוא ' ההגיון העברי ' ? כיצד מקורות . 46 לפי בבלי , חגיגה , יא , ע " א : " ונבון - זה המבין דבר מתוך דבר " וראו גם את דבריו של הרמב " ן : " מיום שחרב בית - המקדש ניטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון אך נבואת החכמים שהיא בדרך חכמה - לא ניטלה אלא יודעים באמת ברוח הקודש שבקרבם " ( חידושי הרמב " ן על בבא בתרא...
אל הספר